יש לי כמה דברים שונים שאני רוצה להעביר ושראויים לבמה רצינית יותר מעמוד הפייסבוק של הבלוג (הנודניק שבי מוסר: תעשו לייק!) אז קיבצתי אותם פה, אבל תדעו שכל אחד מהסעיפים שווה התעכבות.

הדבר הכי דחוף מבחינתי בפוסט הזה הוא פרויקט ההדסטארט של נועה בביוף למימון אלבומה השני Blue Bound. זה מה שכבר כתבתי עליו בפייסבוק:

לצערי לא יוצא לי יותר מדי לתמוך בפרויקטים מוזיקליים בהדסטארט. הסיבה היחידה לכך היא שפשוט אני לא נתקל בהרבה פרוייקטי מימון המונים מוזיקליים שמצליחים לסקרן אותי (וזו הנקודה העיקרית ודבר שחשוב שישתנה). אבל לפני שבועיים, כשנועה בביוף פרסמה את ההדסטארט שלה למימון אלבומה השני, הראש שלי היה בעננים וכ.א. נשלף מעצמו, בלי שבכלל שמתי לב לכך.
זה אלבום שאני מחכה לו כבר כמה שנים טובות ורוצה מאוד שהוא יצא משלב ההפקה ויעבור כבר לשלב ההאזנה והכתרת הכתרים. וכמו כל פרויקט מימון המונים, נועה צריכה עזרה כדי להביא את היצירה החדשה שלה לשלב הזה.

אבל מצידי זה בכלל לא עניין של עזרה. זה לא אקט של רחמים, לזרוק קצת כסף למוזיקאי שצריך תרומות. זה פשוט אלבום שאני מאוד רוצה לשמוע ולשמוע ולשמוע. ויש לי האמונה שנועה תיצור אלבום שישמח וירגש אותי. ומי שחושב אותו הדבר, שרוצה לשמוע אלבום אסיד-פולק בעל פוטנציאל אדיר ושאנשים מעניינים עובדים עליו, צריך לעשות את ההזמנה המוקדמת הזו.

מאז שפירסמתי את הסטטוס הנ"ל, נועה שחררה סינגל ראשון מתוך האלבום, והוא יפהפה לחלוטין. ההפקה הבוהקת שלו פשוט הפילה אותי. קיוותי למוצר ממש טוב, אבל הסינגל הזה הצליח להתעלות על הציפיות שלי. מאז שחרור השיר, הצורך בהצלחת מימון האלבום הפך למשהו שכבר ממש בוער בי ואני בודק את התקדמות הפרויקט כמעט באופן יומיומי.

הפרויקט כבר כמה פסיעות אחרי ה- 50% מימון ונשארו לו כשלושה שבועות להגיע למימון מלא. אז אני  מבקש כי אכפת לי – תזרקו על נועה בביוף והאלבום השני שלה כמה כסף שאתם יכולים. נראה שהיא יודעת לתת תמורה נאה עבור ההשקעה הזו. מקווה שעדיין נמצאים איפשהו מספיק אנשים שמוצאים כמותי את היופי הרב שגלום בפולק המסתורי של נועה, מספיק כדי לתמוך בפרויקט בשבועות שנשארו ולגרום לו להגיע לאוזניי, אהה… לאוזנינו! כן, לאוזנינו…

אז בואו לתמוך.

אלבום הבכורה של נועה בביוף:

———————

לא יוצא לי ממש לפרסם בבלוג הופעות עתידיות, וזה עוד יותר נדיר שאני נוגע בלהקה שאני לא מעורה בה, אבל הפעם זה דווקא חשוב לי לכתוב על הופעה כזו בדיוק.

ישנו הזוג כוכבית ומיקי קלאר. אני כבר כמה שנים חולק איתם כמה מעגלים משותפים וגם פגשתי אותם פעם פעמיים. הזוג קלאר עשה צעד מעורר השראה מבחינתי וגם סוג של הגשמת חלום שהייתה לי בערך (כי מי מאיתנו לא מעלה את זה בראשו מפעם לפעם) – בישראל המנותקת גיאוגרפית ועוד כמה דברים, עצם האפשרות שמוזיקאי אהוב יגיע להופעה הוא משהו חסר כל ודאיות, אפילו אם אכן מקבלים את ההודעה המרגשת על כך. אז כדי להעלות את הסיכויים שהזוג קלאר יראה במושב הקבע שלהם את ההופעות עליהן הם חולמים כבר שנים הם פתחו חברת הפקה קטנה שעוסקת ביבוא הופעות חו"ל לארץ. הם קראו לה UN-TITLED Productions. ההופעה הראשונה שהביאו הייתה של Mecano ההולנדים שעדיין אין לי מושג מי אלו, אבל כן הבנתי שהייתה הופעה מוצלחת ביותר עמוסה באנשים לובשי שחור גותי וקמטים.

בחודש הבא תתקיים ההופעה השנייה שהחברה מביאה. ב- 24.3.15 להקת האינדסטריאל האגדית, האיקונית והמהפכנית Psychic TV להופעה בבארבי (רכישת כרטיסים, האיבנט בפייסבוק). אני יודע ממש מעט על הלהקה, ועוד פחות מזה לגבי איך המוזיקה שלה נשמעת, אבל זה יותר אשמתי מאשר כל אחד אחר. נתקלתי כבר בהרבה המלצות ותשבוחות על כמה וכמה אלבומים שלהם, ומכיר כמה וכמה אנשים שסוגדים ללהקה הזו. זה לדוגמה פוסט אחד יפה על אחד מאלבומי הלהקה בבלוג של יאיר יונה. כדאי גם לקרוא את פוסט האורח של מיקי בבלוג No Words/No Thoughts.

למיקי לא היה מיקסטייפ מן המוכן לספק לי, אבל במקום זה הוא כיוון אותי אל תיעוד הופעה של הלהקה מ- 2013 שסביר שהיא מייצגת את מה שיקרה בהופעתם בבארבי. כבר מהצלילים הראשונים אני מתמלא חרטה שלא יצא לי להכיר אותם קודם לכן.

לצערי אני לא אגיע להופעה בגלל קשיי הגעה, אבל מפציר במי שזה נשמע לו מעניין שלא יפספס אותה.

(בתקווה, בעתיד הקרוב אכתוב על עוד יוזמה דומה של מישהו/י שאני מכיר שאולי תתלווה בחדשות נפלאות על הופעה משמחת. כרגע אני מחזיק אצבעות שאכן יקרה).

——————–

ואם כבר קישרתי לפוסט האורח ההוא מהנושא הקודם, אז הנה הזדמנות לעשות היכרות כמו שצריך עם No Words/No Thoughts הבלוג החדש ומלא הפוטנציאל של משה, שמתפקד כבר כמה שנים עבורי כחבר פייסבוק יקר, היכרות שמדי פעם גם מגיחה אל החיים הפיזיים וההופעות החיות שהם מציעים. אבל אני לא כותב פה על הבלוג החדש שלו רק כי הוא חבר מוערך, אלא כי הטעם המוזיקלי שלו אפילו מוצלח ומעניין יותר (סליחה משה, אבל אתה יודע שזה נכון). למעשה הטעמים המוזיקליים שלנו מלאי חפיפות, ובעיקר כשזה מגיע למוזיקה יותר אקספרמינטלית, עד שהוא אחראי לכמה מהמציאות המוזיקליות היותר מצוינות שאספתי בשנים האחרונות. אז כנסו, תקראו ותעקבו.

הכתיבה של משה היא מהמלבבות והמצחיקות שאני מכיר בעברית. ועל הדרך הוא גם מביא עמו קשר אובססיבי ואישי רב שנים עם Sonic Youth ועם חבריה השונים (באמת! ככה בדיוק יצא לי לקחת חלק בשיחה קצרה עם ת'ורסטון מור!). וזה עוד נושא שכיף לקרוא את כתביו של משה לגביו.

הבלוג / עמוד הפייסבוק

———————

ובלוג טרי נוסף שאני מרגיש צורך מסיונרי עז להעלות על פני הבלוג (מעבר לרשימת הלינקים המומלצים שנמצאת בעמודה השמאלית). הבלוג הזה הוא Love in Spurts, שהוא בכלל לא בלוג ישראלי והוא אפילו לא חדש במובן שהבלוג של משה הוא חדש. זהו בלוג של בחור איטלקי שרץ בעבר כמה שנים ב- Blogspot וצבר ארכיון עצום של פוסטים מצויינים. כל פוסט בבלוג הוקדש לאלבום יחיד עם לינק להורדה. הטעם שלו הוא מאוד אישי (ומשובח באותה מידה) ומתרכז על פי רוב בשוגייז, פוסט-פאנק, ניו-ווייב, נאו-פסיכדליה ומאדצ'סטר שמגיעים בעיקר מהאייטיז והניינטיז כשהנידח הוא המטרה העיקרית. על אף היותה של הכתיבה מאוד מפורטת היא גם מאוד רזה ומשתרעת על כשתי פיסקאות ועדיין אחרי כל פוסט שלו יוצאים עם הבנה גמורה של מי הלהקה, מה האלבום ואם הוא יכול לקלוע מבחינה אישית.

אבל… בשלב מסויים, לפני כשנתיים, הכותב עבר לתקופה לסין לצורך לימודים וכתוצאה מכך תכיפות הפוסטים ירדה משמעותית עד שפסקה כליל. ואז לפתע הבלוג נעלם כליל מעל פני הרשת. מסתבר שמסיבה מסויימת הכותב איבד את הגישה לבלוג ו/או גוגל השמידו את הבלוג ואת הארכיון יקר הערך שבו (כך שהסיפור הזה מתפקד גם כ- cautionary tale על הדרך). בזמן שהבלוג תפקד הוא היה אחד הספקים שלי העיקריים שלי למוזיקה איזוטרית ומרתקת, ואחוז הקליעות שלו מבחינתי היא מהגבוהים שחוויתי בחיי. האובדן של הבלוג היה עוול גדול עבורי וממש נשבר לי הלב בשל המאורע. לאחר סגירת הבלוג בכל זאת עקבתי באופן טיפה קריפי וסטוקרי אחרי הכותב בחשבון שלו ב- rateyourmusic.com (דרכו למעשה הגעתי לראשונה אל הבלוג). זה לא היה אותו הדבר, אבל זה היה משהו.

ואז לפתע לפני כחודש וחצי צץ לו סטטוס חדש בעמוד הפייסבוק של הבלוג – יש פוסט חדש שמתלווה גם לבלוג חדש! Love in Spurts קם לתחייה בפלטפורמה החינמית של WordPress ! האושר שלי היה גדול וההתרגשות ענקית. מאז התחייה המחודשת, מתפרסמים פוסטים חדשים בתכיפות גדולה (לפעמים אפילו חמישה בשבוע אחד), וזה על מנת לשקם את הארכיון האבוד ולחזור בערך לימים היפים בבלוגספוט הבוגדני.

בבלוג החדש כבר אין קישורים להורדת האלבומים המומלצים, אלא רק קישור להאזנה בספוטיפיי. אבל (!!) ניתן להירשם לרשימת דיוור ולקבל מייל עם כל פוסט חדש שנושא לינק לפוסט בבלוג ולידו לינק להורדת האלבום. ובזאת הסדר בחיי שב על כנו!

הבלוג / עמוד הפייסבוק