פרויקט איסלנד (7) : צפון איסלנד

iceland - akureyri

לפוסט ההקדמה

למחרת החזרה מהטרק בהורנסטרנדיר, עזבנו את איזפיורדור עם אוטובוס לכיוון אקוריירי (Akureyri), העיר השנייה בגודלה באיסלנד, השוכנת בצפון האי. אקוריירי היא עיר יפה, בעלת אווירה עוצמתית הנוצרת מהשילוב האיסלנדי כל כך של טבע גדול ובניה צנועה. העיר יושבת על מפרץ עצום ומשתרעת משפת המפרץ ומעלה אל אחד ההרים המתנשאים מעליו. למרות הקסם הרב שיש לעיר, מגוון האטרקציות לא אטרקטיבי במיוחד (לפחות האטרקציות הזולות, יש מגוון רחב של אטרקציות יקרות). מלבד קצת מנוחה, הסתובבות בעיר ובטבע השכן וחידוש האספקה שלנו בסניף הסופרמרקט "בונוס" המקומי, הגדול והמצויין לא מצאנו עוד הרבה מה לעשות. לכן, עזבנו את אקוריירי לאחר יומיים בלבד. אבל אלו היו יומיים נחמדים ומרגיעים ביותר. את הלינה שלנו בעיר עשינו לשם שינוי על מיטות בחדר משותף בהוסטל הנהדר והמאובזר Akureyri Backpackers. כמובן שאף חדר זוגי לא היה פנוי, אבל הופתענו מאוד שבכלל היו מיטות פנויות. היינו מאוד סקפטיים שהצורך להתפנק במיטה יבוא על סיפוקו בהוסטל הזה, אבל היינו חייבים לכל הפחות לבדוק, כי להבנתנו אתר הקמפינג דורש הליכה לא מועטה בעלייה מאיימת למדי.

מאקוריירי לקחנו אוטובוס לעיירה הוסאוויק (Húsavík), הפופולרית בשל היותה נקודת יציאה לשיט תצפית על ליוויתנים (שלא עשינו). העיירה עצמה מאוד מנומנמת ושקטה אבל בעלת נמל מרהיב המלא במיני סירות שונות, כמה מהן יפיפיות וצבעוניות במיוחד.

הביקור בהוסאוויק היה רק עצירה קטנה של לילה בדרך לשמורת הטבע של קניון אאוסבירגי (Ásbyrgi) כדי לעשות טרק בן יומיים (כ- 30 ק"מ) שיסתיים במפלי דטיפוס. לאחר הסתובבות קלה בפנים הקניון ולילה בקמפינג החביב של השמורה עם השקיעה הכי יפה שראיתי בטיול הזה, יצאנו ליום הראשון של הטראק שהתחיל בעלייה קלה אל הרמה שמשקיפה על הקניון הירוק והיפה. ההליכה הייתה נעימה וקלה מאוד בשל היותה מישורית ברובה הגדול. לא היה לנו מרחק גדול לגמוע באותו יום, כך שהרשינו לעצמנו לא למהר. הנוף שבין איזור היציאה ואיזור ההגעה לאותו יום לא היה מרתק או מיוחד ממש אבל ברגע שמתקרבים לאיזור של הקמפינג לאותו יום ולמעשה נכנסים לפארק הלאומי של וסטורדאלור (Vesturdalur) המראות משתנים בצורה דרמטית. הפארק מלא בתצורות וולקאניות עצומות המעטרות את כל האיזור ובשל המראות הגרנדיוזיים נוצרת תחושה פרה-היסטורית שכזו. הפארק יפה מאוד להסתובבות, ומאחר והיה לנו הרבה זמן עשינו את דרכנו לקמפינג של הפארק באיטיות כשאנחנו מתעכבים על רוב תצורות הענק המפעימות, כמו קבוצות התיירים הרבות שביקרו שם.

iceland - husavik

iceland -  asbyrgi iceland -  asbyrgi iceland -  asbyrgi

iceland -  asbyrgi iceland -  asbyrgi iceland -  asbyrgi iceland -  asbyrgi

אתר הקמפינג לא היה מיוחד, חוץ מהיותו עצום (וריק) במידה בלתי נתפשת עבור קמפינג מן המניין. איך שהקמנו את האוהל התחיל לרדת גשם וחייכנו אחת לשני על מזלנו ביום הזה, אבל כמובן לא ידענו כמה "המזל" הזה למעשה ינשוך אותנו בתחת בימים הבאים. בבוקר המחרת התעוררנו לגשם, רק שזה היה למעשה עדיין אותו גשם מהערב הקודם שלא הפסיק לדקה אחת כל הלילה, אלא ורק נשפך ללא הפסקה על האוהל שלנו בעוצמות משתנות. אז מאחר וגשם טורדני, ערפל כבד והעניין שחצי מאיתנו פיתח מחלה קלה החלטנו לקחת יום הפסקה מהטרק ולנסות להחלים באוהל ונסות להעיף קיבינימט את הגשם והערפל בעזרת כוח המחשבה. רק ששום דבר מזה לא עבד, גם לא השימוש הכושל בכישורינו העל-טבעיים-הלא-קיימים לפזר את העננים ולהביא לנו קצת שמש איסלנדית. המחלה נותרה בעיינה וכך גם הגשם והעננות הכבדה שנכנסו כבר ליומם השלישי הרצוף. למזלנו הנפלא והרחום הצטרף לו גם טפטוף מטריד ומבאס אל תוך פנים האוהל. תודה לך קיץ איסלנדי!

להמשיך בטראק לא בא בחשבון וכך גם להישאר לעוד יום בקמפינג, אז פשוט לקחנו את האוטובוס (יקר ולא כלול בחבילת הנסיעה שרכשנו, יש לציין) שעובר פעם ביום ומגיע ליעדנו הסופי – אגם מיבטן. בדרך לאגם הייתה גם עצירה במפלים, אבל הראות הייתה עלובה, הגשם האופקי צולף והרוח חזקה ומקפיאה כך שעטינו חזות של תיירים עלובים ומפונקים ונשארנו באוטובוס בעוד כל הנוסעים האחרים יצאו להליכה המובילה למפלים וחזרו מאוכזבים בשל הראות הקשה. הא!

משם האוטובוס עשה את דרכו לאגם מיבטן (Mývatn) שהוא יעד תיירותי מוביל באיסלנד, מקום משכנם של אטרקציות טבע מופלאות וביליוני ברחשים. בעיירה Skútustaðahreppur הקטנטנה (אני אפילו לא מנסה להתעתק את השם לעברית, שכחו מזה) לא היה בנמצא חדר פנוי במחיר סביר למרות הצורך העז בחדר מחומם ומיטה עם מזרון אז עשינו את הלילה בקמפינג יפה על שפת האגם ולילה שמשום מה התעקש להיות הכי קר שלנו בכל הטיול. את המחרת כן בילינו בהחלמה בחדר שהוזמן מראש ביום הקודם. לשם שינוי זו הייתה גם החלמה בעלת תוצאות ראויות שמשום מה גם עזרה בטיהור השמיים מהעננים הטורדניים. כדי לא לבזבז לגמרי את היום, הלכנו על שדות הלבה המאובנים שממלאים את העיירונת שעל שפת האגם וגם מקיפים באופן קצת מיסטי את הכנסייה המקומית ואמרנו שלום לסוסים האיסלנדים היפים ועטויי תסרוקת אייטיז מגוחכות למדי.

את שלושת הימים הבאים שהיו שמשיים ויפים עד כדי אופטימליות ניצלנו ככל האפשר כדי למצות את איזור האגם. עשינו מסלול הליכה נחמד ביותר אל מכתש האפר הוולקני העצום שמתנשא וצופה על כל האיזור. זו למעשה אחת מהנקודות היחידות מהן אפשר להתרשם מנופי אגם מיבטן כך שמומלץ מאוד למרות העלייה התלולה למדי והרוחות החזקות. לאחר הירידה מהמכתש המשכנו ברגל עוד שני קילומטרים דרומה בצד המזרחי של האגם עד שהגענו לפינת אגם ירוקה ומרהיבה, עם מדשאות רבות, מסלולי הליכה קלילים ומתפצלים והרבה מקומות לשבת בהם לצד האגם ולצפות בהמוני הציפורים ששוכנות שם בקיץ. זה כנראה המקום שהכי אהבתי בכל איזור האגם, אבל יש לציין שהשמש עזרה מאוד להתרשמות המאוד חיובית שלי.

iceland -  myvatn iceland -  myvatniceland -  myvatn

iceland -  myvatn iceland -  myvatn iceland -  myvatn

עשינו גם ביקור מתקן במפלי דטיפוס (Dettifoss) שנחשבים לעוצמתיים ביותר ביותר בכל אירופה. ואכן המפלים האלה בהחלט דורשים ביקור ראוי כי הם מופלאים ביותר. מהכניסה לאתר ועד ההגעה למפלים יש כ- 10 דקות של הליכה קלה. באמצע ההליכה יש פיצול המוביל לשני חלקים שונים של המפלים. אחד מהם והפופולרי יותר הוא תצפית ממש קרובה על השפך החזק ביותר. העוצמתיות של המפל ממש מהפנטת ויכולתי לבלות שם זמן רב (יש לי קטע חזק עם מפלים, שהם מתופעות הטבע האהובות עליי ביותר). התצפית השנייה גם היא יפה ביותר אך מרוחקת יותר מהשפכים עליהם היא מתצפתת. זו תצפית שונה לגמרי מזו הקודמת, כך שלא כדאי לוותר.

את הדרך הלוך וחזור מהמפלים עשינו באמצעות טרמפים. הדרך הלוך הייתה פשוטה ביותר עם מינימום של המתנה לאנשים אדיבים שיעצרו לנו. בחזור, כמובן, נאלצנו לחכות יותר משעה וחצי ביציאה ממגרש החנייה של דטיפוס עד שעצרו לנו. ובגלל שהלך והחשיך בזמן ההמתנה נעשינו כבר די לחוצים ומלאי חששות. ההמתנה הארוכה הזו דווקא הפתיעה אותנו מאוד כי עברו על פנינו עשרות מכוניות שיצאו ממגרש החנייה. אבל כנראה תיירים נוטים פחות לעצור לטרמפיסטים ובאתר הזה מבקרים בעיקר תיירים. כך שמי שהולך על האופציה של טרמפים בטיול שלו, מומלץ שייקח מקרים כאלה בחשבון. בסופו של דבר, כל הטרמפים חזרה לעיירה היו מצד תיירים, אז אין לי באמת מושג. מה שבטוח הוא שמזל זה הדבר הכי חשוב בטיול כזה, אז נא להצטייד בהרבה ממנו.

לבסוף ביצענו התחרדנות עצלה וארוכה-ארוכה בבריכה הגיאוטרימת המלאכותית והכחלחלה להרהיב וחמה ביותר (הצבע היפה הוא ממש לא טבעי אלא תוספים בריאותיים במים). הבריכה שוכנת כשני קילומטרים מזרחית לעיירה ולא ניתן לפספס אותה. הכניסה לא זולה אבל לא משהו שהיה גורם לי לשקול לוותר. המתחם מאוד מטופח, עם מקלחות וסאונות ויש לצד הבריכה המרכזית והאדירה עוד בריכות קטנות ואישיות יותר. אנחנו בילינו שם כמה שעות טובות, אבל אולי זה היה קצת יותר מדי, כי חזרנו לאתר הקמפינג מסוחררים וחסרי כוחות.

את הביקור באגם מיבטן סיימנו בדיוק כשחזרו ענניי הגשם הכהים והמבאסים. משם לקחנו אוטובוס היישר אל מזרח האי בדרכנו לפיורדים המזרחיים.

iceland -  myvatn iceland -  myvatn

iceland -  myvatn iceland -  myvatn iceland -  myvatn iceland -  myvatn

השאר תגובה