ארכיון תגיות: Foxygen

הופעות ברלינאיות: Foxygen ו- Alvvays בפרנץ קלאב

foxygenFoxygen @ Franz Club
Opening: Alvvays
(הופעה מנובמבר 2014)

הצפייה לאלבום החדש של Foxygen הייתה גדולה עבורי. הלהקה היא אחת הרעננות, הכיפיות והאהובות עליי מהשנים האחרונות וההודעה על אלבום קונספט מטורף המכיל 27 שירים שיגרה אותי להמתנה חסרת מנוחה. העובדה שהסינגל הראשון היה גלאם פופ מצוין וחסר בושה הייתה רק עוד אישור לגודל הציפיות שלי.

כשהגיע האלבום לאזניי ואחרי שקיבל כמה האזנות לא הוסערתי לרגע תחת היצירה המונומנטלית של זוג הצעירים ממערב ארה"ב ולהקתם, אבל גם לא התמלאתי בדחייה עמוקה נוכח יצירה נוראית. עבורי זה היה בעיקר כישלון חביב – הרבה אנרגיה חיובית אבל רק שיר אחד טוב לרפואה (מתוך 27 שירים פוטנציאליים, כן?) שהוא גם הסינגל הראשון. מזמן האכזבה לא הייתה כה חיוורת.

סיכום אלבומי השנה 2013

דצמבר כמעט ומגיע לסיומו. החודש האהוב עליי בשנה, חודש הסיכומים. אני מבין את מי שלא מוצא את הטעם ומשתעמם מפסטיבל הסיכומים הזה, אבל עבורי זה חג של ממש.

השנה האזנתי למשהו כמו 130 אלבומים חדשים. מבחינתי זו שבירת שיא. בשנה שעברה שמעתי בערך 100 אלבומים חדשים וכבר אז זו הייתה שבירת שיא עבורי. אני יכול לשער כי הגידול השנה היה הרבה מאוד בשל הבלוג, צריך למצוא דברים לכתוב עליהם ולכן צריך להקשיב להרבה דברים. אבל ישנם עוד סיבות אני משער, דברים שקשורים לחיים האישיים – זמן פנוי, הטיול הארוך וכו'.

עוד דבר ששמתי לב אליו והוא הגיוני ביותר, עיקר אלבומי השנה שלי מתבססים על החצי הראשון של השנה, מאחר ומיולי עד אוקטובר טיילתי בעולם וכל המוזיקה החדשה שלקחתי איתי היא זו שיצאה לפני הטיסה. ולגבי מה שיצא בחצי השני של השנה ניסיתי לדחוס המון בהאזנה אינטנסיבית בחודש וחצי שעברו מאז שחזרתי. בהחלט חצי שנה מקופח יותר מבחינתי, אבל קורה ומנסים לחיות עם זה ולהמשיך הלאה.

פנינה חדשה: שועלים + חמצן?

את הפוסט הרציני הראשון פה בבלוג החדש עם ריח הניילונים שלי אני אקדיש ללהקה חדשה והרעננה שהכי מרוממת את רוחי בזמן האחרון ומהזמן האחרון.

Foxygen

החבר'ה האלה Foxygen שמם. צמד צעירים מקליפורניה שנדמה שכתבו על כל קירות ביתם את הכיתוב "רטרו בפול גז" והם באמת מאמינים והולכים עם המנטרה הזו עד הסוף. המוזיקה של Foxygen שקועה עד מעל הסנטר בשנים המוזיקלית הפורות והמהפכניות שבין 1968-1977.

לקראת סוף 2012 יצא בלייבל Jagjaguwar בריאישיו ולראשונה בהפצה רחבה אלבומם הראשון של הצמד Take the Kids Off Broadway. אלבום בלתי מגובש בעליל, בליל מופרך של שבעה שירים מלאי אדרנלין, יצירתיות וחיות שככל שאני מקשיב להם עוד ועוד כבר קשה לקבוע מה יש בשירים האלה יותר – השפעות על גבי השפעות או יצירה מקורית ונועזת. אני עדיין לא יודע, אבל קשה לי לתאר במילים את מידת ההנאה והאנרגיה שאני שואב מהאלבום הזה.