ארכיון תגיות: Sigur Ros

סיכום אלבומי השנה 2013

דצמבר כמעט ומגיע לסיומו. החודש האהוב עליי בשנה, חודש הסיכומים. אני מבין את מי שלא מוצא את הטעם ומשתעמם מפסטיבל הסיכומים הזה, אבל עבורי זה חג של ממש.

השנה האזנתי למשהו כמו 130 אלבומים חדשים. מבחינתי זו שבירת שיא. בשנה שעברה שמעתי בערך 100 אלבומים חדשים וכבר אז זו הייתה שבירת שיא עבורי. אני יכול לשער כי הגידול השנה היה הרבה מאוד בשל הבלוג, צריך למצוא דברים לכתוב עליהם ולכן צריך להקשיב להרבה דברים. אבל ישנם עוד סיבות אני משער, דברים שקשורים לחיים האישיים – זמן פנוי, הטיול הארוך וכו'.

עוד דבר ששמתי לב אליו והוא הגיוני ביותר, עיקר אלבומי השנה שלי מתבססים על החצי הראשון של השנה, מאחר ומיולי עד אוקטובר טיילתי בעולם וכל המוזיקה החדשה שלקחתי איתי היא זו שיצאה לפני הטיסה. ולגבי מה שיצא בחצי השני של השנה ניסיתי לדחוס המון בהאזנה אינטנסיבית בחודש וחצי שעברו מאז שחזרתי. בהחלט חצי שנה מקופח יותר מבחינתי, אבל קורה ומנסים לחיות עם זה ולהמשיך הלאה.

סיקור באיחור: End of the Road Festival 2013

end of the road festival

אני וזוגתי עשינו לנו מנהג בשנים האחרונות – כל שנה פסטיבל מוזיקה אחד לפחות בחו"ל. זה התחיל עם פעמיים בפרימוורה סאונד בברצלונה. פסטיבל אידיאלי ומומלץ. זה היה מגיע גם לפעם שלישית ברציפות אבל הוחלט במקום זאת לוותר ולהפנות משאבים וכספים לטיול המתוכנן שלנו. ואם כבר אנחנו מתכוונים לטייל במשך ארבעה חודשים, למה לא להגיע לאיזה פסטיבל על הדרך. את פסטיבל End of the Road (מעכשיו EOTR), שהתקיים בסוף אוגוסט תחילת ספטמבר דרומית ללונדון, גילינו בזכות ההודעה של סיגור רוס כי יהיו שם הדליינרים. החלום לראות את סיגור רוס בהופעה הוא אחד שהולך איתי שנים ארוכות. קיוויתי שאם אני אטייל באיסלנד אז יתמזל מזלי גם לראות אותם בהופעה במדינת הבית שלהם. לא קרה. הם בדיוק היו בטור הופעות בינלאומי שארצם הצפונית לא כלולה בו כלל. הפסטיבל יצא על הימים האחרונים שלנו באיסלנד, כשבוע לפני הטיסה ללונדון בה תכננו לשהות כשבוע. אחרי שישבנו ועשינו חושבים במשך כשלושת רבעי השנייה החלטנו להקדים את הטיסה מאיסלנד לאנגליה וקנינו כרטיסים לפסטיבל.

פנינה חדשה: החוויה האיסלנדית

הודעה: הבלוג יוצא לתקופת פגרה של כארבעה חודשים בשל טיול סופר-מגניב. נתראה בנובמבר.

סיגור רוס נמצאים כרגע בתקופה מוזרה סלאש מרתקת. למעלה מעשור עבר מאז הוציאו שני אלבומים גדולים בשלמותם, האלבומים האלו שאנשים תמיד ישוו אליהם את שאר התוצרת של הלהקה. אחרי שני אלה אפשר לומר כי הלהקה נכנסה לתהליך מתמיד של חיפוש אחר אפיקים שונים שיבדילו אותם ממי שהיו כשהוציאו אותם. תהליך זה לא קרה באבחה חדה אלא לקח לו זמן לצבור תאוצה. האלבום הבא של הלהקה Takk, הרביעי שלהם, היה הרבה מהשניים הנ"ל אבל לקח בחירות יותר מיינסטרימיות.

אחרי כן ב- 2008 יצא האלבום החמישי שהיה כבר בכלל משהו אחרכמעט לגמרי. Með suð í eyrum við spilum endalaust זה אלבום שהוא לפרקים מוזיקה עולצת של שדונים שיוצאים בחגיגות ומחולות כשאף אחד לא רואה אותם, ולפרקים אחרים מוזיקה שמזכירה קצת את מה שעשו באלבום השלישי שלהם, אלבום הסוגריים, אך לא באותה צורה משויפת, חדה ושלמה שהצליחה להם אז ב- 2002. האלבום לא הצליח לסחוף את קהל המאזינים של הלהקה, בלשון המעטה. על אף שישנם לא מעט מעריצים שיגנו על האלבום וידבקו בחצי הכוס המלאה שהם רואים בו, האלבום עדיין מייצג פתיחה צולעת לתקופה מתוסבכת מבחינת פועלה של סיגור רוס.