סירת דייגים יפנית

Long Season

מסתבר שבלי ששמתי לב, מצאתי את עצמי בתקופה בה מוזיקה יפנית עושה מאמצים להשתלט על חיי ובכוח להתבלט מתוך רשימת ההאזנה שלי. זה כנראה התחיל לפניי שנתיים כשגיליתי את Boredoms עם אלבומם העצום, מרחיב התודעה והבקושי ניתן לעיכול Vision Creation Newsun. זה המשיך שנה שעברה עם האלבומים של Kikagaku Moyo ו- Gesu no Kiwami Otome שנכנסו לסיכום השנה שלי והאלבום של The Silence שכמעט נכנס. יש את Ghost הפסיכדליים שאני חייב לשמוע בהקדם ואת Boris שגם אני כל כך מצפה כבר (אבל גם מאוד חושש) לצלול לתוך הדיסקוגרפיה האימתנית שלהם. ועכשיו הגיע לו האלבום הזה של הלהקה היפנית העלומה הזו שלא קיימת כבר כמעט 20 שנה אבל עדיין מקבלת בקלות את המעמד של האלבום הכי מדהים ושהכי שבה אותי בחודשים האחרונים.

להקת Fishmans היפנית הוקמה ב- 1987 בטוקיו והחלה את דרכה כלהקת רגאיי שצצה לה באי הלא נכון. כנראה מטבע היותם יפנים, חמישיית חברי הלהקה לא יכלו להישאר במקום אחד ועם כל אלבום שהוציאו כך גברו והתרחבו הניסויים המוזיקליים. בשנת 1994 הלהקה הצטמצמה לשלושה חברים ונכנסה לתקופת השיא בה הוציאו שלושה אלבומי אולפן ואלבום הופעה שכולם מיוחדים וחד פעמיים כפי שרק להקות יפניות יודעות להיות. בתקופה זו הוציאו את אלבומם השישי Long Season שמתבלט לו כשיאם היצירתי הגדול וחתיכת יצירת מופת נשכחת של צלילים פסטורליים וסאונד סוחף וכמעט על טבעי.

האלבום Long Season הוא בעצם קטע אחד של מדיטציה מוזיקלית בת 35 דקות המחולקות לחמישה חלקים. ברמת הקונספט הרעיון לבדו קצת מאיים, אבל הביצוע הוא כל כך קליל וזורם ושונה מכל דבר שחשבתי שזה יהיה. האלמנטים הג'מייקניים בשלב הזה של הקריירה שלהם התבססו בעיקר על הדאב האקספרימנטלי, אליהם התווספו שכבות על גבי שכבות של סאונד רפטטיבי וחולמני של קלידים אינסופיים, נגיעות כינור חמימות ומחבקות ואפילו אקורדיון מקסים אחד לכדי יצירת אטמוספרה אופפת שנעה בין חוויה פסיכדלית עמוסת צלילים חסרי משקל לבין אמביאנט איטי של טבע דומם. ואכן, כפי ששם האלבום מרמז, יש פה חיבור חזק מאוד לטבע, עם אווירה עזה של אביב לח ונצחי עם אגם גדול ומטפטף במרכזו של האלבום. את התמהיל המוזר וכל כך שובה הלב הזה מוביל סולן וגיטריסט הלהקה שינג'י סאטו עם קול הפלאצטו האנדרוגני שלו והגיטרה עמוסת האפקטים שבשניהם הוא עושה שימוש כמו במכחול כשהוא מעביר משיכות מיתר וקול מוקפדות ומצומצמות.

לאחר Long Season הוציאו Fishmans עוד אלבום אולפן אחד וגם את אלבום ההופעה שלהם (שלא שמעתי עדיין אבל נתקלתי כבר בדעה שזה למעשה היצירה הפנומנלית ביותר של הלהקה) ואז זה נגמר. הסולן שינג'י סאטו נפטר בשנת 99' מפגם מולד בלב. רק בעשור הבא הלהקה ואלבומיה המיוחדים יתחילו לצבור מעמד פולחני, גם אם בזעיר אנפין, תודות לאוצר הנחבא שהשאירו מאחוריהם.

האלבום המלא:

השאר תגובה