פרויקט איסלנד (4) : חצי האי סנייפלסנס

iceland

לפוסט ההקדמה

אחרי מעגל הזהב היעד העיקר הבא שלנו היה הפיורדים המערביים. על מנת להגיע לאיזור האופציה הפשוטה היא לקחת מעבורת מהעיירה Stykkishólmur (סטיקישולמור, להלן, סטיקי, סתם כי יותר כיף).

סטיקי היא עיירה חביבה עם נמל יפהפה וגבעה הצמודה לנמל שמהווה תצפית נחמדה אבל לא מספיק גבוהה בשביל להשאיר רושם רב. עדיין שווה לעלות לגבעה, להשקיף, להסתובב טיפה ולהתבטל קצת עם הפנים לכיוון הפיורדים המערביים או לכיוון הנמל הצבעוני שנמצא ממש מתחת לאף.

בעיירה אין יותר מדי מה לעשות חוץ מהמעבורת, ההסתובבות קלה בנמל ואולי גם בעיירה. לפי הלונלי פלאנט ישנו מוזיאון בשם "ספריית המים". המוזיאון הוא בעצם מייצג של 24 מיכלי זכוכית בצורות שונות המלאים במי קרחונים. התקרה בנויה כך שתאפשר לכמות מקסימלית של אור להיכנס ולעשות דברים מעניינים מבחינה חזותית בחדר בשילוב של האור, המים והזכוכית. באותו יום שהיינו שם, היה מאוד מעונן, כך שחשבנו שלמרות שהרעיון מסקרן, החוויה בפועל תהיה מאכזבת למדי. אז ויתרנו.

הנמל של סטיקישולמור

הנמל של סטיקישולמור

בשל רגלינו הדואבות מהיום הקודם (היום הזה מהפוסט השלישי בפרויקט בו רגע לפני שעזבנו את מעגל הזהב החלטנו ללכת לאיבוד) עשינו לעצמנו יום קל והסתפקנו באטרקציות הנ"ל וישיבה בחימום של המשרד/מסעדה של הקמפינג ודגירה בספרים.

אמנם הפיורדים המערביים מושכים מאוד וזה קל להמשיך לשם בזריזות, אבל כדאי מאוד להיעזר בסבלנות ולהעביר יום-יומיים בחצי האי Snæfellsness (סנייפלסנס), איזור שסטיקי הוא הישוב המרכזי בו. זה חצי אי יפהפה עם הרבה נקודות מעניינות ונחמדות לעצור בהם. כפרים חביבים, הר געש עם כיפת קרחון, הרבה ציפורים מקננות וצוקים מרהיבים שהם גם תופעות גאולוגיות ייחודיות שנוצרו מהתפרצויות הרי געש. ובכלל זו פיסת ארץ יפה ונעימה לטיול. האופציה הטובה והמומלצת לטיול באיזור היא כמובן עם רכב שכור והאופציה הפחות מומלצת היא עם אוטובוס איזורי (לא של אחת החברות הגדולות שנוסעות בכל רחבי האי). אוטובוס שמאוד מגביל ומוגבל בשעות. אופציית הביניים אותה אנחנו לקחנו היא – טרמפים.

בבוקר המחרת ארזנו את כל הציוד איתנו מתוך רצון לעשות לילה באתר קמפינג מעניין בלב חצי האי. לאחר כ- 5-10 דקות של המתנה עצר לנו ג'יפ שטח (כלי רכב נפוץ מאוד באיסלנד בשל הדרכים העקלקלות הרבות שנמצאות בפנים הארץ) בתוכו זוג תיירים מבוגרים וחביבים. כמובן שגילינו אחרי כמה דקות של חילופי דברים באנגלית שהם גם ישראלים. הם היום בשנות השישים המאוחרות ולקראת סוף טיול בן שבועיים באיסלנד. בגלל שהתכנון שלהם בחצי האי היה דומה לשלנו, הצטרפנו אליהם לחצי יום עד שתכניותינו יתפצלו. הטרמפ הזה היה אחד היעילים ואחד הנחמדים שהיו לנו בטיול. הגענו בזכותם לצוקי חצי האי המלאים בציפורים, כשלנגד ארבעתנו עומדת המטרה הגדולה והנחפצת – לחזות בפאפין לראשונה (בטיול, בחיים וכו'). מטרה שבסופו של דבר הסתיימה בהצלחה אבל לא בהתרגשות שציפינו לה. חזינו רק בפאפין יחיד וממרחק יחסי.

הפאפין הראשון בטיול!!!

הפאפין הראשון בטיול!!!

היעד המרכזי שלנו בחצי האי היה להגיע ל- Snæfellsjökull (לא, שכחו מזה, אני לא מנסה אפילו לתעתק לעברית) שהוא ההר (געש) המרכזי, והיחיד למעשה, בחצי האי. (פרט טריוויה מעניין – הר הגעש הזה הוא שער הכניסה לפנים כדור הארץ בספרו הקלאסי של ז'ול ורן "מסע לבטן האדמה"). רצינו לעשות מסלול לאורכו של ההר, אך כמובן, כמו בהרבה מדי פעמים בטיול, הייתה עננות כבדה ונמוכה למשך רוב שעות היום, ובעיקר באיזור ההר. מה שהפך את התכנון ללא רלוונטי. גם עצם קיומו של הטרמפ הנוח והחמים די ריכך את הרצון הפועם לטפס על הרי געש באותו רגע.

לאחר סיום נקודות התצפית לאורך חופי/צוקי חצי האי, נפרדנו מהזוג הנחמד ועשינו את דרכנו אל הכפר Rif באמצעות שני טרמפים (בערך 20-30 דקות המתנה לכל טרמפ). ריף הוא כפר קטנטן עם נמל שנקודת העניין היחידה בו היא המסעדה Gamla Rif. זו מסעדה מאוד ביתית שידועה באופן יחסי בשל מרק הדגים הנפלא שלהם. המסעדה, ורוב הכפר למעשה, ניצבים על גבעה ממש מעל הנמל שיוצרים נוף מקסים שמזמין לשבת ולאכול בחצר. משם עשינו את דרכנו רגלית לאתר הקמפינג המתוכנן. השעה הייתה בערך שמונה בערב, העננים התפזרו סוף סוף והשמש האירה כאילו זה היה רק אחה"צ. המרחק לקמפינג היה רק שני קילומטר מריף, אז החלטנו לעשות הליכה קלילה ולא חשבנו שיש בכלל טעם לבזבז זמן על המתנה לטרמפ בכביש כה שקט.

icelandאך כמובן שלא לקחנו בתכנון את שחפית הקוטב (Arctic Tern)*. זוהי ציפור שנפוצה מאוד באיסלנד, ומה שמאפיין אותה יותר מכל זה היותה מגוננת בצורה קיצונית על גוזליה. כל אורח בלתי קרוי שנכנס לשטח קינונה של הציפור מעלה את כל השחפיות הבוגרות לאוויר, אלו מתחילות לזעוק ולפטרל סביב הסכנה הפוטנציאלית ואז הן תוקפות. הציפור ידועה מאוד בצלילות ההתקפיות שלה והתנגשות בראשים של אנשים. השחפיות לא באמת מסכנות חיים. זה לא מאוד שכיח שהן מצליחות לפגוע באנשים, אבל רוב הפעמים הן באמת קרובות לזה. יותר משזה מסכן זה בעיקר מטריד.

כמובן שלאורך הכביש לצידו הלכנו היה שדה המלא בקנים של שחפית הקוטב. תוך זמן קצר כבר כל השחפיות היו באוויר, חגות מעל ראשינו וצווחות את המקבילה שלהן לסירנת ההתראה מפני קטיושות הישראלית. עוד כמה רגעים והן כבר התחילו לעשות קאמיקזה לכיוון הקרקפות שלנו. לפי כל המדריכים שקראנו האופציה היחידה להתמודדות עם שחפיות הקוטב הוא פשוט ללכת עם מקל מורם באוויר, שמרתיע אותן או במקסימום הן תוקפות אותו במקום את הגולגולות האנושיות. אבל בשום אופן להניף את המקל באוויר, בשל החשש לפגיעה בציפורים. מן הסתם, השחפיות עפות בסמוך למקלות כשהן צוללות והנפה מקרית אחת יכולה לפגוע בהן קשות. מספיק רק להרים את המקל יציב ולהמשיך ללכת תוך (ניסיון ל)התעלמות מצווחות הגנאי הציפוריות שלהן.

[ * יעל מ"אפילו עז" כתבה על שחפית הקוטב כמה פסקאות מאוד אינפורמטיביות ומעניינות באחד הפוסט שלה על המסע שלה לאיי סאבאלברד. בדיעבד אני מבין שכתבתי פה מידע שנתקע לי בראש אחרי שקראתי את הפוסט הזה שלה. ויש גם תמונות ממש טובות. ממליץ לקרוא]

ציפורים משוגעות

ציפורים משוגעות

כמובן שזה היה שדה ארוך וענן השחפיות סרב להיסתיים. ממש באמצע ההליכה עד ההגעה ליעדנו הגיע רכב מקרטע של נערות חביבות ברמות שרק איסלנדים יכולים להגיע אליהם, שעצרו לנו בשמחה והקפיצו אותנו לאתר הקמפינג היומי שלנו שסמוך לכפר Hellissandur.

אתר הקמפינג של הליסאנדור הוא ללא ספק המיוחד ביותר שהיינו בו ברחבי איסלנד. שירותי הקמפינג לא מדהימים או נוחים במיוחד – שתיים-שלוש מכולות עם כל מה שחייבים ולא יותר (שירותים, אוטומט-מקלחת, חדר אוכל-ייבוש, אהה וגם גן שעשועים פיצפון), אבל המקום עצמו ממוקם באמצע שדה לבה מאובן. משמע, כל האתר מוקף ספורדית בגלים מסולעים ושפיציים ביותר המכוסים חלקית בדשא וטחב ירוק ומשרים אווירה מיסטית. האמת שזה פחות דרמטי ממה שזה נשמע, אבל עדיין מרשים וייחודי ועם הנוף שסובב את האתר זה היה ערב יפהפה לגמרי, ומזל שהוא נמשך עוד שעות באור מלא שאפשר את ההתרשמות הארוכה. לצערי תמונות מוצלחת לא השגנו שם, אז תצטרכו להאמין לי.

למחרת בבוקר, שעות ספורות לפני ההפלגה, לאחר כחצי שעה של ניסיונות כושלים הצלחנו לתפוס טרמפ בחזרה לסטיקי עם זוג הולנדים בוואן-סקובי-דו כתום. זו הייתה בהחלט נסיעה מעניינת. ההולנדים היו זוג די היפי שטייל כמה חודשים ברחבי איסלנד עם הרכב שהביאו במעבורת מהולנד, וחיים כל זמן הטיול בתוך הוואן כשמטרתם העיקרית בטיול היא תצפית ציפורים. האמת, קצת קינאתי.

בסטיקי לא התעכבנו עוד ורק לקחנו את המעבורת לה קנינו כרטיסים ביום הקודם, הפלגה של שלוש שעות עד ההגעה לפיורדים המערביים, שם יגיעו שניים משיאי הטיול. ועל זה בפוסט הבא.

הנוף מקמפינג הליסאנדור

הנוף מקמפינג הליסאנדור

6 תגובות בנושא “פרויקט איסלנד (4) : חצי האי סנייפלסנס

  1. yael

    פאפינים! נסעתי עד שפיצברגן ולא יצאה לי ולו תמונה אחת טובה שלהם מזה. זו המטרה שלי לקיץ – לראות פאפינים. וכן, אני לגמרי מקנאת בהולנדים עם הואן… (במיוחד כשנראה כרגע שלא אגיע לאיסלנד הקיץ; אבל זה לא סיפור לכתוב עליו במקלדת לא עברית ולא מתפקדת בעליל בדרום אנגליה)

    1. ארז מאת

      הו, אז כבר יצאת לטיול! אני מקווה שיהיה לך מאוד פורה ומספק. ובהחלט, פאפינים! מקווה שבאמת תצליחי לסמן וי גדול ומשמח על המשימה השווה הזו.
      אגב, יהיו עוד הרבה פאפינים בהמשך הפרויקט האיסלנדי. רק אומר, יש למה לצפות :)

    2. missbojarsky

      כיף שנסעת לאנגליה! אני מקווה שאת עושה שם בחיים :) אני אהיה בלונדון וסביבותיה בסופ"ש הבא.

  2. missbojarsky

    אין לי משהו מיוחד לומר, רק שהיה כיף כתמיד לקרוא ושהפאפין הזה חמוד לאללה! אני מצפה לתמונות הנוספות שיגיעו.

  3. Chen Honig

    אם תסתכל מספיק טוב לכיוון מדינתך המקורית, תשים לב לענן עשן ירוק – זה מה שיוצא לי כרגע מהראש תוך כדי קריאה מקנאה מאוד!
    סחתיין על ההשקעה – גם בתכנון של הטיול וגם בסידור הפוסטים שלך. הו איסלנד… לא מבינה למה לא כתבת על חדי הקרן שראית, אבל זה בסדר, זה יהיה הסוד שלך ושל יונסלעך.

    כתרגיל לשיניים ניסיתי להגות את שמותיהם של חלק מהמקומות אליהם הגעת, זה התחיל מהשם בפוסט הראשון שלך, והצלחתי להחזיק מעמד עד אולי להברה השלישית, לא כולל.

    התמונות עשו חשק, המילים היו מאוד אינפורמטיביות, אז יש לי לאן לחזור אם אי פעם אעשה את הצעד הגדול ואחליט שאני יוצאת למסע לארץ הקודש.

    לחיי עוד חוויות כאלה!

    1. ארז מאת

      הו! תודה לך חן, על הקריאה והתגובה הנלהבת והמשמחת.

      המילים הארוכות זו בעיה, אבל זה בעיקר עניין של תרגול. גם עם גרמנית זה ככה. צריך לזכור שכל מילה ארוכה כזו היא יותר משפט ממילה. יהיה לך לא פחות כזה להגות בפעם הראשונה משפט של מילים קצרות באיסלנדית.

      בא לי כבר להמשיך לפרסם את שאר הפוסטים, אבל הבעיה הגדולה שלי כרגע היא שצריך לכתוב אותם קודם. אבל אני בהחלט נטען באנרגיות לכתוב מיום ליום שעובר. נמאס לי מההפסקות שהבלוג נכנס אליהן.

      אני באמת מאחל לך שתגיעי יום אחד בעתיד הדי קרוב לאיסלנד. אין לי ספק שתאהבי ותתמכרי עוד יותר לארץ המדהימה הזו.

השאר תגובה